תקציר פרויקט:

הפרויקט מבקש לבחון את תופעת התבדלותן של קהילות אתניות בערים, וכיצד עיר יכולה להגיב לתופעה. בפרויקט, נבחן יחסה של ירושלים לאחת מן הקהילות הוותיקות ביותר שלה – הקהילה הארמנית. הקהילה, בשל התלאות הרבות שעברה ובשל רצונה לשמר את מורשתה וערכיה הייחודיים, הקיפה עצמה במשך מאות שנים בחומה גבוהה המנתקת אותה, כביכול, מן המציאות האינטנסיבית הרוחשת סביבה. בפרויקט, נבחנת האפשרות ליצירת יחסים חדשים בין הקהילה לעיר באמצעות תכנון מרחבים, המשמרים את אפשרותה להתבדלות, ובו בעת גם מאפשרים לה לייצר השקה מבוקרת עם העירוניות העוטפת אותה. פעם אחת מרחב העוסק בזיכרון השואה הארמנית ופעם נוספת, מרחב המיועד למגורי דור ההמשך של הקהילה, המבקש לטעת שורש בעיר ולחזק את תחושת שייכותו אליה. בין מה שהיה למה שעתיד להיות. בין הזיכרון למתחדש.