אז מי אנחנו?

אולי התשובה המדויקת היא שהננו אוסף אקראי של אנשים שחיפשו משהו.

 

משהו. לא ממש ברור ולא תמיד מוגדר. לפני 5 שנים בחרנו ללמוד ארכיטקטורה. מקצוע מוזר. לא מובן, ואקסטרווגנטי. שוטטנו לנו חופשיים במרחב החוץ אקדמי, בנתיבי חיים שונים, רוכשים כישורים וחוויות. אוספים חומרים ותובנות. עד שהגיע היום הראשון בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת אריאל.

 

בית הספר לארכיטקטורה.

לקחו בניין וצברו בו המוני בוגרי ועדות קישוט (בי"ס יסודי), עוזרי שרת, משוטטים, חולמים, משרבטים, מאיירים, מפסלים, מצלמים, מנגנים וכו' וכו'.

למה ניתן לצפות? קרנבל.

 

"בית הספר לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל מהווה סביבה תוססת, אנרגטית ומעורבת, בו מתפתחת חשיבה ועשייה אדריכלית משמעותית, חדשנית, מקורית, עשירה ורלוונטית. בית ספר המייחד את עצמו בגישתו לתרומה הארכיטקטונית הישראלית הייחודית למערך הגלובאלי, האזורי והאוניברסאלי וכחלק ממנו, מקום ההופך מחשבה לביטוי מילולי וחומרי בר השראה ובר קיימא..." (מתוך אתר האוניברסיטה. ראו שם את ההמשך..)

 

בפועל, זה אומר- לשבת ולשבת, לשבת ולשבת. מאות ואלפי שעות עמל שוקעו בפרויקטים שלפניכם. לא רק ספציפית בפרויקטים הנוכחיים, אלא גם בכל אותם שקדמו להם ואת פירותיהם אנו אוכלים כעת, ועוד נאכל. כנאמר "גומרים  אוכלים". ירקנו דם ויזע, דמעות וגם שחוק, אך חווינו למידה עזה, רעננה, עשירה ומרתקת. ועל כך תודותינו למנהל בית הספר ולאוסף המורים העשיר, הרבגוני ויוצא הדופן. אין כל ספק, המפגש אתכם מעורר מחשבות.

 

כיום אנו יוצאים אל הדרך.

פה ושם נוספו קמטים לפנינו, שם וגם פה הועשׁר עולמנו. והדרך רק מתחילה. מקל הנדודים אחוז בחוזקה, התרמיל עמוס ורכוס, העיפרון והמחברת כוססים את הציפורניים. ומתחיל המסע.

 

ולפני הפרידה, אמירת השלום ונפנוף המטפחת. אנו מעלים את מופע הפרידה. תערוכת פרויקטי הגמר של שנת תשע"ד – 2013-14. תערוכה חד פעמית, יחידאית ובל תחזור. הזדמנות שלא הייתה ולא תהיה.

 

לא תשוב עוד תערוכת תשע"ד. בפעם הבאה זו תהיה תשע"ה..

 

אז הנה. הגענו אל הסוף. זו ההזדמנות הראויה למסור גם תודות רבות המגיעות לכל מלווינו הרבים והיקרים -

 

לנמרוד ורחל  לסיון וניר  הילה  דורון ועודד אורטל ושולי דן ויונתן פרופ' בני ראובן לוי  מיכאל מהדפוס  אלה המזכירה וגם מיטל למה לי לקחת ללב סרג'יו אסדרבן עדנה לנגנטל וכמובן שלבלס דוד אהרוני מוני של קרביץ דנה אוברזון פרופ' רם כרמי ז"ל יש לי דברים חדשים בראש איציק אלחדיף איתי שפירא עמרי רוח מדבר פרופ'מנדלסון וד"ר רות דורות ארנן קסקין ואילן קרייזמן יש לי דמיון יעל דורון ואדים לוי רן ברעם ומאיר בן שושן ד"ר פוקס מאירה זוננשטיין יואב לניר עודד גלרון דניאל אזרד מרתה אסטרקין נועם סרי לוי מיכה רונה שעוזר לפעמים לשכוח גילה מרגלית יורם גינזבורג פרופ' סעדיה מנדל היקר תן לצעוק תן ללמוד וגם לאלחנן רוני פליישר שוקי לוי אלכס קרט תן לצחוק ותן לשמוע סמדר שילוני לואיס סוקולובסקי תן לחיות ותן לטעות ליבנה אנגטלהרט אלן קול שלומי זאב יתן לעצמך לסלוח שמואל רוקח יאיר ורון רון נבארו פשוט לאהוב אודי מנדלסון ועוד רבים וטובים.

 

שוב תודה לכולכם. בלעדיכם לא הגיעותנו עד הלום.

שלכם

מחזור 2009 - שנת תשע"ה 2013-14 - ביה"ס לארכיטקטורה באוניברסיטה באריאל.