סטודיו מבוא בתכנון ארכיטקטוני

מנחים:  ד"ר אדר’ לנגנטל עדנה,  אדר' גלרון עודד, ד"ר משה - מוזס מיכל, אדר' דובשני גלעד, אדר' קינטי יעל, אדר' בשארה רולא.

הפרויקט דן במערכת מושגים והפיכתם לתשתית העיונית האינטלקטואלית שהיא תנאי לפתיחת כל דיון או הליך תכנוני באשר הוא. מערכת המושגים הנחקרת הנה מתוך הדיון וחקירה של משמעות מושג המקום ומתוך כך התמקמות בתוך העולם, ה-"היות- בתוך-העולם".

הנושא המרכזי בסמסטר הראשון דן בשתי תופעות: המעשה הראשון כסימן והדרך. התרגיל הראשון דן בשאלה: "מהו המעשה הראשון אותו את/ה בוחר/ת לעשות כאשר את/ה מגיע/ה למקום."

בהמשך לדיון בשאלת המעשה הראשון, כסימן לאופן ההתמקמות בעתיד, נידונה התופעה השנייה "הדרך". דיון בתופעת הדרך הוא דיון השם דגש על דרך כבעלת תוכן  משלה, כזו שנועדה ללכת, ולשהות בה ולא בכדי להוביל ליעד כלשהו. ככזו היא עוסקת במערכות היחסים ארכיטקטוניות וקיומיות, ופותחת מערכת יחסים אתית במרחב. מושגים נוספים בהם דנו במשך הסמסטר, אשר נבעו ממושג הדרך, היו: עומק, צפיפות, צמצום, הרחבה, מעטפת שקיפות וכו'. 

מטרת הסטודיו הייתה להנחיל לסטודנטים כי בכל פעולה תכנונית ועיצובית מקיימת בבסיסה דיון במערכת מושגים אוניברסאליים. מושגים אלה פותחים בפנינו את המרחב הציבורי והתרבותי שלנו. החשיבות של הדיון זה נובעת מההבנה כי אנו חיים בעולם ובמרחב פרשני. הבנת מרחב כזו מאפשרת לכל אדם למקם את עצמו בעולם באופנים השונים או הדומים לאחר. הדיון בסטודיו מתקיים בו זמנית דרך השפה, ייצוגים תלת ממדים ודו ממידיים.

​