תקציר פרויקט:

בחינת הרוח האדריכלית משנות ה-60, מגה תשתית עירונית, התפתחות עירונית אחרת לגובה, כאנטי תזה לבנייני גורדי השחקים ויצירת סינתזה לטכנולוגיה ולבניה הקלה וברת הקיימא. החברה משתנה, מגדלים צומחים מהקרקע, אך מנותקים ממנה ומנתקים את הולך הרגל מהרחוב. כדי שהמקום ימשיך "לעבוד" ולהתפתח בצורה בריאה, השכונה צריכה להכיל גרעין מרכזי, וסביבו תשתית עירונית המאפשרת את המטבוליזם הטבעי. על כן, האדריכלות צריכה לספק מסגרת בה הדיירים יוכלו לבנות את מגוריהם, בהתאם לצורכיהם ומחשבותיהם.

גרעין הפרויקט, בית הכנסת הגדול- מקום רב שימושי קיים למען הקהילה, מאגר מים, ושטחים פתוחים. מקום זה נעמד בפני שינוי אורבני קיצוני. מישוב חקלאי, לעיר מגדלי בטון ותאי שינה.

בנייני הרחובות הראשיים בעיר מאפשרים בניית תשתית עילית המחברת בין בישובים הסמוכים, ומתנקזת לגרעין, בניהם נארגים מפלסי רחוב המרשתים בצורה אוריזונטאלית ורטיקאלית את השכונה. על ידי כך, נוצרים כיכרות, מפגשי רחובות וסמטאות ורטיקאליים המהווים אפשרות לצורת מגורים חדשה.