"האדם הנברא, הצר צורה ומשנה צורה לנברא, אינו יכול לברוא. אבל יכול הוא, יכול כל אדם לפתוח את לבו של עצמו ואת לבם של אחרים לדבר הבריאה. ויכול הוא לקרוא לבורא, שיציל את צלם דמותו וישלימהו."   מרטין בובר

 

האג'נדה של עבודת סטודיו פרויקטי הגמר של תלמידי השנה החמישית בביה"ס לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל,  משמשת כר פעולה נרחב לחזון אישי של כל סטודנט וסטודנטית, כמו גם למסר קולקטיבי של מכלול היצירה במסגרתו, כחלק משליחותו של בית הספר, גישתו התרבותית, החברתית והסביבתית, מיקומו, ומהפרספקטיבה הייחודית הנובעת מכך.

 

גם השנה, בהתאם לגישה זו, הוחלט לאפשר לכל סטודנט/ית לקבוע באופן עצמאי את נקודת המוצא לפרויקט האישי, באמצעות תרגיל הפתיחה: "אני במרחב", במסגרתו הסטודנטים הפיקו והציגו ברצף סרטי וידאו קצרים המתארים התייחסות אישית לנושא. בכך נוצר מצע פתיחה קולקטיבי מרתק פרי הגותם ותפישתם. בהמשך, כחלק מהתבוננות ממוקדת אל המרחב הפיזי והתרבותי של האזור, הסטודנטים התבקשו להגיב לתמה: "עם הפנים לים - Mare Nostrum", על ידי העלאת שאלות, לקראת מתן ביטוי אדריכלי הולם לחשיבה ולפרשנות אישית הנובעת מהתבוננות זו:  איך ניתן לשלב את המבט, החזון והיכולת של הדור הדיגיטאלי עם המורשת התרבותית האזורית? איך ההתפתחויות והאירועים הגלובליים משפיעים על מסורות, יחסי תרבות וסגנון ביטוי מקומיים? איך מוטיבים וחומרים מסורתיים משתלבים בקונטקסט חדשני וטכניקות עיצוב מתקדמות? אילו ערכים הם על זמניים ואילו משתנים?  איך ביכולתה של ארכיטקטורה להיות מושפעת ולהשפיע על מקומותינו?

 

מכאן הפרויקטים התפתחו בהתאם לשאיפותיהם של הסטודנטים, לערכים, לשאלות ולסוגיות  שהועלו על ידם, תוך מתן ביטוי אדריכלי כתוצר של הבעת עמדה ערכית,  בת השראה, אקספרימנטאלית ומחויבת ליצירת מקומות בעלי חוויה אנושית רלוונטית ומוחשית.

 

עבודת הסטודיו הניבה פרויקטים פלורליסטיים, שבחנו מחדש נושאים, מקומות ואירועים שונים ומגוונים, לאורכה ולרוחבה של הארץ, המתווים את חזונם העתידי המוצע של הסטודנטים הבוגרים. עבודות אלה מהוות מקור לעיון, דיון והשפעה על איכות ומשמעות החיים בישראל, כחלק מהמרחב האזורי, המקומי והגלובלי בו היא מתקיימת ומההוויה התרבותית, הפיזית והוירטואלית הנובעת מכך.

 

כסיכום לשנת הלימודים המפרכת, המאתגרת והמרתקת הסטודנטים גם אצרו, הקימו וערכו עצמאית את התערוכה ואת הקטלוג המונח לפניכם. כך הם פונים אל ים האדריכלות כאדריכלים צעירים, רעננים, שאפתנים ואיכותיים.

 

לכם בוגרים יקרים מוקדש, כברכת דרך, שיר של משוררת מופלאה:

 

כל שושנה / זלדה

כל שושנה היא אי של השלום המובטח, השלום הנצחי.

בכל שושנה מתגוררת צפור ספירית ששמה "וכתתו".
ונדמה כה קרוב אור השושנה, כה קרוב ניחוחה,
כה קרוב שקט העלים, כה קרוב אותו אי -
קח סירה וחצה את ים האש.

 

 

בהצלחה!

 

 פרופ' אדר' בני ראובן לוי