תקציר פרויקט:
ראשיתו של הפרויקט הגיעה ממקום של התבוננות עצמית. חוויות, מפגשים ואנשים שבדרך. פתיחות, הקשבה, קבלה, בחינה מחודשת של המובן מאליו, שאילת שאלות -"ערעור היסודות והקרקע" האישיים שהוביל אותי לרצת ולהתעמק "בבית", בעיר בה גדלתי -אשדוד.
במבט לאחור, ממעמקי הזכרון, אני יכול לומר בהשלמה שהמקום בו גדלתי לא קיים עוד. חמימות, אכפתיות, דאגה לאחר ותחושת ערבות הדדית שאפיינו והשפיעו באופן ניכר כמעט ולא נמצא. נתק הפך עניין שבשגרה. "כור ההיתוך" הוא "סלוגן חלול" כשהופך קל ונוח יותר ויותר להסתגר בתוך הקהילות ההומגניות ההולכות וגדלות. תחילה נמשכתי לעקרון הרובעים, המחלקים את העיר פיזית (וכנראה גם חברתית) ומשם לחיפוש אחר אולי מה שיחשב כסמל העירוני המובהק ביותר לריחוק וניכור -הנמל -ממוקם צפונית לעיר ומנותק ממנה פיזית ע"י נחל לכיש. עם השנים ברור כי לנמל שהיווה "מחולל" להתיישבות, מופנה עורף מבחינה עירונית הן ברמה החברתית והן ברמה הפיזית.
שם הסטודנט:
אורן שטינבורצל
שם הפרויקט:
נתקים
מיקום הפרויקט:
אשדוד
